חדשות טובות


פוסט של מסרים מפותלים.

מקווה שתצליחו לעקוב אחרי חוט המחשבה המקומט והמתבגר שלי

מחר יש לי יומולדת

46 שנה שאני כאן בכדור הזה, נושמת, חושבת, חיה, אוהבת, מתגלגלת ומשתנה איתו.

בחודשים האחרונים הכי הזויים שעברתי בחיי הרגשתי שאני רוצה להיעלם קצת.

היה לי כל כך הרבה מה לומר אבל הרגשתי שהעולם מוצף במילים והחלטתי שלשתוק זה עדיף כרגע.

אני לא יודעת אם זה היה חכם או לא, מה שכן -חוסר היכולת שלי לבטא את עצמי הכניסה לי גול עצמי והוצפתי במחשבות שלא מרפות במהלך כל היממה.


וכך במהלך נהיגה משם לכאן, הסתכלתי על הנוף המדהים שיש לנו פה.

נוף של אין סוף הוא תמיד משמח כי יש בו תקווה שם מעבר לקו האופק

כמו להביט בקו שבו המים והשם-מיים מתחברים

ואתה יודע כי אתה יודע שזה המקום בו הכדור נהיה עגול ופחות שטוח כמו שחשבת כשהיית קטן.


מישהו אמר שהעולם סגור לרגל שיפוצים.

אז אולי גם אני אסגר לרגל שיפוצים?

זה נשמע לי תיאור מדויק להרגשה שלי בתקופה האחרונה.

עוד אין לי ממש blue prints לאיך אני או העולם יראו אחרי התקופה הזו,

אבל משהו גדול זז ומשתנה בעולם וגם בתוכי.



יש רגעים שזה קשה לי ואני מתגרדת ומתקלפת מהשינוי הזה, זה שורף ולא תמיד נעים.

השינוי שקורה מוציא אותי מהמקום הבטוח והידוע שבו אני מבינה את תפקידי בעולם.

אבל כנראה שצריך להיות חידוד נוסף, עוד כניסה פנימה שתיקח אותי לשלב הבא של עצמי

אז אני ככה עכשיו. נקייה מאיפור. נקייה מצבע שיער כבר חודשיים

הלבן והאפור מבצבצים להם מסביב לקו הפנים שלי

זה לא קל לראות את הלבן הזה שמסמל גדילה וקמטים והתרחקות מאני של פעם.

זה לא קל אבל זה מחזק אותי משום מה

מחבר אותי לעצמי, לשורשים תרתי משמע


זה לא חיים ככה. לעמוד רחוק מבני אנוש או מבובות פרווה..


אני עם שיער אדום מאז שאני זוכרת את עצמי, מגיל העשרה בערך.

עשרות של שנים של צביעת שיער שהחלה מרצון להיות אחרת

והמשיכה מרצון לכסות את האמת שבצבצה כל כמה שבועות מגיל צעיר מדי...

אמת שהזכירה לי את המציאות שלא אהבתי לראות ומיד מיד מיד סתמתי לה את הפה.

אבל לאחרונה אני חושבת לעצמי.. מה הבעיה עם המציאות הזו?

ועל כך מגיעה תודה לקורונה שגרמה לי להישאר עם האמת במערומיה האפורים


האם אנסה להסתיר כל אמת שלא קל לקבל אותה כאמת?

הרי זה לא ישנה את המציאות או את העובדה שיש לי שיער לבן.

זה רק ישנה את התפיסה שלי ושל אחרים את המציאות, שאני לא מזדקנת והכל בסדר.

אבל מה לעשות שלאמת יש דרכים לחשוף את עצמה וחלק מהמות שלה היא לצאת לאור.

השאלה היא איך אנחנו בוחרים לחיות בתוך המציאות המוסתרת שיצרנו לעצמנו כדי שנוכל לקום בבוקר ולעשות את מה שעשינו אתמול ואת מה שנעשה מחר ואת מה שאומרים או מבקשים מאיתנו והכל יהיה רגוע ושקט ומסודר ע פסים על הרצפה וסדר עולמי חדש. בלי הפרעות מיותרות לחיי השגרה שלנו..


אבל הלבן הזה הוא אני, אין לי לאן לברוח מעצמי

ונכון שזה התאים לי מאד עד עכשיו, עכשיו אני כבר לא שלמה עם זה.

תכלס, אי אפשר לברוח מהמציאות. אפשר להחליט להתעלם ממנה, להסתיר אותה, לצבוע אותה , לשקר ולטייח אותה.

אבל היא כאן במלוא תפארתה, הכניסה את כולנו לצנצנת ואנחנו בניעור רציני שעוד לא נגמר.

תודה לך יקום על הכוחות שאתה נותן לנו כדי להוציא החוצה את האמת שלנו.

מסוקרנת מן הבאות.

ומה לגבי חדשות טובות אתם שואלים? כי הבטחתי...


אז חשבתי על חדשות טובות

וכמה שחסר מהן כרגע ושזה בדיוק מה שהעולם צריך עכשיו.

התחלתי לספור בראשי את כל ערוצי החדשות שראיתי בחודשים האחרונים

אף לא תחנה אחת, באף מדינה אמרה משהו כמו:

"א.נשים יקרים, אזרחים יקרים,

נכון, יש כאן וירוס. נכון יש חרדה וחוסר וודאות, אבל יש מה לעשות עם זה.

בואו נראה לכם כיצד תוכלו לחזק את מערכת החיסון שלכם ושל המשפחה בזמן שהותם בבידוד כדי שתהיו חזקים מול קורונה או כל וירוס אחר שיחליט להגיע. הגוף שלכם חכם פשוט תנו לו את מה שהוא צריך.

בואו נפרט לכם איזו מזון כדאי שתאכלו, איזו פעילות גופנית כדאי שתעשו, כמה חשיפה לשמש תקבלו ואולי גם נכניס כמה שיעורי יוגה ומדיטציה שיעזרו לכם להתמודד עם החרדה והבידוד, מה דעתכם?"

כי אנחנו, האנשים שמאחורי החדשות הרי רוצים שלום עולמי, בריאות עולמית, אושר לכולם"


מצחיק נכון? נשמע הזוי וכל כך לא קשור למציאות שאנו חיים בה.

אבל זה הדבר הכי שפוי ואמיתי ונכון שצריך היה שיקרה אם למישהו שם למעלה היה באמת אכפת מאיתנו. אבל באמת.

והוא לא יקרה. למה?

זה לא מוכר, לא מותח, לא מפחיד, לא משאיר בחרדה, לא משאיר את האזרחים משותקים וחסרי כיוון, פסימיים וזקוקים להושעה של ממשלה או של חברת תרופות שרק תעשה אותם יותר חולים ונזקקים לעוד תרופות..כי ככה זה תרופות אתם יודעים.



תחשבו רגע ברצינות מה היה קורה אם אפילו רק 60% מערוצי החדשות היו משדרים כאלו חדשות. חדשות טובות!

שזורעות תקווה ואופטימיות, אהבה וכבוד

כאלו שגורמות לנו לקום מהכיסא ולטפל בעצמנו ובסובבים אותנו

חדשות שגורמות לנו לרצות להיות א.נשים טובים יותר ובעיקר מאושרים יותר.

כי מחשבה לגמרי מייצרת מציאות, זו כבר קלישאה עייפה אך מדויקת.


אתם יודעים כמה חדשות טובות יש בעולם כל שנייה שעוברת?

כמה סיפורי החלמה של אנשים שהחלימו באמצעות תזונה ושינוי אורח חיים

כמה סיפורי גבורה, הצלה, הקרבה, התנדבות, עזרה הדדית, אהבת אחים,

סיפורי טבע ופליאה, מוזיקה שוקקת, יצירה וחציית שיאים של עצמנו,


העולם מלא בטוב! רק צריך לשנות את הפוקוס במשקפת ולבחור לראות אותו



אבל האנשים שם למעלה בוחרים להראות לנו את הרע.

אל תתנו להם לקחת לכם את האופטימיות מהחיים.

תורידו את כיסוי העיניים ותביטו החוצה

צאו לטבע

תאכלו בריא וירוק

תזיזו את הגוף, תרקדו, שימו מוזיקה שאתם נושמים

ותבינו. שזו האמת שהם רוצים שתראו,

היא לא בהכרח האמת שקיימת שם בחוץ.


תייצרו אתם את האמת של עצמכם, במו ידיכם.

קומו , עשו מעשה, קחו החלטה ושנו לעצמכם את סוף הסיפור.


אנחנו נחליט איזה סוף יהיה לנו, והוא יהיה טוב.







הכתוב באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ תזונתי או רפואי ואין בנאמר בו אלא בגדר המלצה בלבד​

3253 Surmont Drive.

Lafayette, CA, 94549

USA

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon

925-878-2963