לחיות את היום כדי שיהיה לנו מחר

עם כל המראות והאסונות בעולם ששוטפים אותנו מכל עבר, ולא נותנים לי מנוח.

כשאני עוצמת את עיני, אני עדיין בקוסטה ריקה.

מוקפת טבע בתולי חסר מעצורים.

רעש של גלים מתנפצים אל חוף שטוף בקוקוסים מיותמים..



הטיול לקוסטה ריקה גרם לי לחשיבה מרובה,

על כך שיש רגעים בחיים שאנו פשוט שוכחים מהכל

ונמצאים ב-כאן ובעכשיו.

מצליחים ליהנות מהרגע, לנשום ולשאוף את ההוויה במלוא הדרה לתוך ספר הזכרונות שלנו.

ישנם ימים, שאתה יודע שהם חד פעמיים ולעולם לא יחזרו כפי שחווית אותם.

שום תמונה או הקלטה, לא יצליחו לשחזר לגמרי את האושר שהציף אותך ברגעים הללו.

הם לנצח יישארו חקוקים בכל תא בגופך.


כשאנחנו נמצאים עמוק בתוך הכאן והעכשיו, רואים רק את מה שלנגד עיננו.

אנחנו נוכחים ביקום שלנו, אותו בנינו לעצמנו או שנקלענו אליו.

אלו רגעים מכוננים.

אך בחוץ לעתים מתקיימת מציאות אחרת, סוערת וחשובה לא פחות.

הדורשת את תשומת לבנו.


אני מאמינה בכל לבי שכל אחד מאיתנו עושה ככל יכולתו כדי שהעולם שלנו, יהיה טוב יותר.