מתכונים ומחשבות לראש השנה

עודכן: 4 באוק׳ 2019

כולם אומרים שנה טובה...

אני גם אומר לכם שנה טובה, בדרך שלי.

אז נעלמתי, שוב. כשאני נעלמת, סימן שמשהו עובר עלי. אין מה לעשות, רילוקשיין הוא ניעור רציני ביותר, ומה שנותר זה להבין את עצמך מחדש. למזלי (ותודה לאהוב ליבי), מתאפשר לי לעצור רגע ולהבין מה הלאה ולאן הרוח נושבת עכשיו. ושאלה עולה בי. האם כדאי לקפוץ על האנייה הראשונה שאני רואה באופק, או לחכות לאנייה הבאה עד שאבשיל עם עצמי עוד קצת. כי לשוט באוקיינוס זה מחייב, ואם כבר עליתי על האנייה, לא אוכל לחזור בי אחרי יום או יומיים.

להיות בלב ים זה לשים את עצמי חשופה לכל מה שיבוא, אמונה בשלד האנייה תוביל אותי ליעד הבא שלי.

ישנם דברים שאני יודעת לומר בלב שלם. אני כאן כדי לפקוח את העיניים, וללכת בשביל שאותו אני בוחרת. שביל שאולי יש בו קוצים והוא לא סלול עד הסוף, שביל מפותל ומלא אתגרים. שביל שרוב האנשים בוחרים לסור ממנו כי הוא פחות מוכר ומזמין. אך זהו שביל שמוביל למקום מאד מיוחד. שביל שמוביל לאמת. שביל שמוביל לבריאות.

בריאות ואמת אלו שתי מילים מאד דומות. שתיהן חובקות בתוכן עולם שלם שמילים לא יכולות להכיל אותו.

האמת של היקום, האמת של הגוף, האמת של האהבה, האמת שיש באינטואיציה של אמא.

לצעוד בשביל הזה גורם לי לא להיכנע תמיד לשאול שאלות, במיוחד את אלו שהתשובות עליהן "ידועות" מראש.

בשבועות האחרונים חשבתי הרבה על התעשיות שמנהלות את העולם שלנו. כמה הן דומות וקשורות ומזינות אחת את השנייה. כל אחת נשענת על כוחה של האחרת.

תעשיית תרופות תעשיית המזון תעשיות המדיה והתקשורת

מטרתן הראשונית הייתה להקל, לרפא, לעזור, לתקן ולחבר בין אנשים. לצערי הן הפכו להיות אלו שגורמות לכאב, לחולי, להתמכרות, לשתיקות רועמות, לאכזריות ולעיוורון. העולם שבוי ומכור, והוא צריך להתעורר. אני לא נכנעת, מה אתכם?

שלא תחשבו שאני מבטלת את התעשיות האלו מן היסוד. אני פשוט טוענת שיש הבדל בין להכיר אותן ולהשתמש בהן מדי פעם כשצריך, לבין לעשות בהן Abuse ולהתמכר. להיות מודע זה הצעד הראשון בדרך להחלמה מהתמכרות. גם אני הייתי שבויה בעבר, התפכחתי מאז.

אך אני אופטימית. אני מרגישה לאחרונה התעוררות עצומה של אנשים שחשים כמוני, שהגיע הזמן לקחת את החיים שלנו בידיים. להציל את העולם, את הקהילה, את המשפחה, את הגוף. ולחיות את האמת שלנו. בפשטות. ביחד על אמת.