הרבה אנשים חוששים להיגמל מקפה.
הם חוששים להשאיר מאחור טעמים ותחושות שמגדירות את מי שהם או את מי שהם חושבים שהם.
איך אחיה בלי קפה???????
הן מסתכלות עלי בעיניים מבועתות לפני תחילת הניקוי...
מי מכם מכור לקפה?
מי מכם יודע שהוא מכור?
אנשים לא תמיד מודעים לרמת ההתמכרות שלהם, רק עד שהם יוצאים ממנה.
נעים מאד, שמי שמרית וגם אני הייתי מכורה לקפה.
לפני שנים רבות שתיתי הרבה מאד כוסות קפה ביום,
בשנים האחרונות היה אחד ביום.
אחד וממזר.
אז להיגמל מקפה זה קשה, בשבילי זה היה הכי קשה להוציא מהתפריט היומי שלי כשעברתי לחיות חיים של בריאות.
עם כל הדברים שוויתרתי עליהם בדרך כי הרגשתי שהם לא עושים לי טוב, על קפה לא הסכמתי לוותר במשך שנים.
הוא היה לי טעים מדי, הוא נתן לי תחושה של חופש, נוסטלגיה, ריח של בית, של חום ואהבה.
הוא היה החבר הכי טוב שלי שנים.
מעולם לא שפט אותי, תמיד היה שם בשבילי לעודד ולתמוך.
ברגעים הכי טובים וגם הכי קשים- הוא חיכה לי ולא בגד או הבריז.
תמיד חיכיתי לו..חשבתי עליו..דמיינתי איך ארגיש להיות במחיצתו.
נשמע כמו זוגיות מושלמת נכון?
אני יכולה לומר בהסתכלות אחורה שבאמת הייתה לי מערכת יחסים ארוכה ומורכבת עם הקפה שלי.
הוא קיבל ממני יחס מיוחד, לא רציתי לבזבז את הקפה האחד שלי ביום ככה על הדרך תוך כדי התעסקות עם דברים אחרים.
הוא תמיד קיבל ממני את מלוא תשומת הלב ושתיתי אותו בבוקר רק אחרי שכולם הלכו.
וממש חיכיתי שילכו כבר!
שנישאר לבד - רק הוא ואני
אז בשנים האחרונות היה מדובר על קפה אחד ביום, במקרים חריגים 2 .
אספרסו ביתי עם חלב שקדים שהכנתי לבד,איכותי, טעים ומפנק...
כי היו גם תקופות של 7 ביום, אבל אז היו גם הרבה מאד סיגריות, אוכל מעובד וחיים די פרועים.
אבל קפה אחד בחיים הנקיים שלי בשנים האחרונות, דווקא הרגיש לי בסדר,
שזה לא נורא בכלל.
אז למה כל פעם ששתיתי אותו, הרגשתי לא טוב עם עצמי?
שאני מרמה את עצמי ואת כל העולם.
כי ידעתי שהקפה הזה ..ממזר
והוא שולט בי.
ומי שמכיר אותי יודע שאם יש משהו שמעלה לי את הסעיף, זה שמישהו מושך לי בחוטים
בטח אם זו תעשייה כלשהי.
אז אחרי שהחלטתי להפסיק, קול עתיק עמד לי על הכתף ולחש לי , "מה כבר יקרה מקפה אחד ביום, ועוד עם חלב שקדים שאני מכינה לבד..?"
אז לתקופה נוספת המשכתי איתו בזוגיות כי הוא היה לי כל כך טעים, אולי הדבר הכי טעים שיש בעולם עבורי ותקופה שכנעתי את עצמי שזה עושה לי טוב. החטא האחד הזה ביום.
מיותר לציין שבתוך תוכי ידעתי שאני עובדת על עצמי
הקפה שבה אותי. הייתי שבויה שלו ושל מה שהוא סימל עבורי.
מעבר לעניין הרגשי היה את השעבוד הגופני.
אם במקרה לא הייתי שותה קפה עד 11 בבוקר, היו מתחילות לי מגרנות חזקות שאי אפשר לתאר.
כאלו חזקות שבה לי לירות לעצמי כדור בראש כאן ועכשיו.
משככי כאבים אני לא צורכת כבר שנים רבות כך שכל כך פחדתי מהכאב ראש הזה,
שהייתי באטרף על הקפה של הבוקר רק שלא אסבול.
וגם - הרצון הזה שהיה בי שכולם ילכו כבר..
שהילדים ילכו לבית ספר ולגן ושאשאר לבד בבית כדי שאוכל להתמסר לקפה שלי
זה שיגע אותי..
וככל שהזמן עבר, הוא השתלט לי על כל פיסת מחשבה, בין אם קשורה או לא קשורה לשתיית קפה.
צריך קניות? המוח שלי אמר לי ללכת לקניות ליד בית קפה שאני ממש אוהבת.
פגישה עם לקוחה? למה לא בבית קפה..?
הקיצר..הממזר הזה תמרן אותי ומשך לי בחוטים שכיוונו לי את המטרות בחיים.
בסופו של דבר הבנתי שהוא שולט בי ביד רמה עד כדי כך שאני מתקתקת את הילדים בבוקר רק כדי להיות איתו.
אין ספק שזה לא נשמע נורמלי..מכורה כבר אמרתי?
תראו איזה כוח אדיר יש לתעשיית המזון בידיים.
היא גורמת לנו לחשוב ולהרגיש ולהתנהל בצורה שנראית לנו נורמלית לחלוטין
אבל למעשה היא כולה שקר אחד גדול.
בועה אפורה שאם רק נפוצץ אותה. רק אז נבין באיזה כלא חיינו פעם.
ולא, אני לא מאשימה את הקפה או אומרת שלשתות קפה זה לא טוב לכולם
אני רק אומרת לכם, תפתחו את העיניים.
לשתות קפה דבר ראשון על הבוקר עם קורי שינה זה לא נורמלי
להעביר את היום עם 7 כוסות קפה, זה גם לא נורמלי
לחשוב עליו כל הזמן ולתכנן את טקס הקפה הבא שלכם, זה לא נורמלי.
אלו מחשבות שמתגנבות לכם למוח בלי שתכננתם.
זו ההתמכרות מדברת לכם מהגוף, לא נמאס לכם..?
אז אני בטוחה שלחלק מכם זה לא נמאס, יופי תמשיכו בכיף ובלב שלם ובאהבה.
אבל מי שחלק מהמילים שלי מדברות אליו והוא רואה את עצמו בתוך הסיפור שלי, מבין
שהוא גם מכור. בלי כוונה. בלי אשמה. זה קורה לכולנו.
אז בסוף נגמלתי.
הייתי מוכנה נפשית למיגרנות שיגיעו (והן הגיעו ובגדול)
אבל אחרי כשבועיים בלי קפה, פתאום הרגשתי התגלות מחשבתית וגופנית.
היה לי שקט במחשבה במהלך היום.
לא היה את הקול הקטן הזה שישב לי על הכתף שנים.
הקול הזה, שמסמל את ההתמכרות שלי, הוא בן דוד של הקול שיושב על הכתף של מכורים לסיגריות, סוכר ואחרים. (הייתי גם שם להזכירכם..מכירה את כל משפחת הקולות הזו)
גיליתי שאם אני כן שותה קפה עם קפאין פעם ב..זה לא עושה לי טוב.
מעלה לי את חום הגוף, סומק בפנים ובעצם אני מרגישה כמו על ספידים.
בלי הקפה הרגשתי עירנית, הפסקתי לפהק
עם הקפה הרגשתי עייפה!
רצה לשירותים כל הזמן (כי קפה משתן וזה גורם לאיבוד מינראלים בגוף)
אמאלה..קפה הוא בעצם מעייף. תגלית (לא ממש תגלית בעצם..)
אז למה זה קורה? למה אנשים ששותים הרבה קפה עייפים כל הזמן
ורק רוצים עוד קפה כדי להתעורר.
והם מתעוררים, לשעה. ושוב עייפים.
אז קודם כל- זו ההתמכרות שגורמת לכם לרצות את הקפה שוב ושוב.
דבר שני בתהליך פירוק הקפה הכבד עובד מאד קשה לפנות רעלים מהגוף ופשוט מתעייף.
הגוף מותש!
ואתם מתישים אותו שוב..עם הקפה.
גאון הקפה הזה (כמו הסוכר, המסכים, הסיגריות..)
כשהגוף נקי מקפה, אתה באמת יכול להרגיש איך קפאין משפיע עליך.
כשאתה עמוק בתוך זה..אתה לא תמיד מרגיש את ההשפעות שלו.
ולכן רק אחרי גמילה- אפשר להבין שהיית מכור.
אני יודעת שיש שיאמרו שקפה זה בריא ושיש מחקרים ונוגדי חמצון וכו..
לא נראה לי שמישהו כאן שותה קפה בגלל נוגדי החמצון שבו..
מבחינתי המחקרים האלו פשוט באים להצדיק התמכרות, זה הכל.
מי שצריך נוגדי חמצון שיאכל פירות יער, בחיית.
אני עדיין אוהבת טעם של קפה ומדי פעם שותה, קפה איכותי.
אבל אני כבר לא מכורה ולא מתעוורת והוא לא מציק לי במחשבות או בגוף.
אני אוהבת קפה ממקום מפוקח ואחראי.
כמו שפעם ב אני ממש אוהבת לאכול קינוח טוב במסעדה גם אם אלוהים ישמור יש בו סוכר!
אני בשליטה ולא הם, זה הבדל עצום.
וחשוב לי לציין שלא כולם מתמכרים לקפה אחד או אפילו ל- 2.
אנחנו שונים.
שימו לב איך אתם מרגישים.
אז אם גם אתם רוצים להיגמל מקפה ולקחת אחריות על הבחירות שלכם בחיים.
היום התחלנו את ההכנה לניקוי ולאט ובהדרגה ניגמל גם מקפאין.
חשוב שתדעו שניקוי גוף לא אומר להיפרד מכל מי שהייתם עד כה,
אלא אומר להמציא את עצמכם מחדש.
הנה כמה מילים ממשתתפת שהייתה מכורה לקפה:
" יש הרגלים שמרגישים לנו בלתי נתונים לשינוי. גם לי יש אחד כזה- קפה. והרבה ממנו. לפחות 4-5 כוסות ביום בלי שום רצון בכלל להפסיק לשתות ממנו. בסיום 10 ימי ניקוי אני חייבת להגיד שאחד הדברים הכי מדהימים שקרו לי בזכותך, שלמדתי להבין שאני לגמרי יכולה לחיות בלעדיו. אני לא בטוחה שלא באמת אחזור לשתות קפה אבל כן יודעת היום שאני והגוף שלי מסוגלים להסתדר בלעדיו. עברתי תהליך מדהים בשבוע האחרון... למדתי שהתזונה הזו מספקת אותי ונותנת לגוף להרגיש טוב. בניגוד לניקויים קודמים שעשיתי, את שלך עברתי ממש בקלות. לא חיפשתי נשנושים, לא הייתי רעבה, לא חיכיתי שיסתיים כבר היום כדי לסמן עוד V. היה פשוט כיף!
תפקחו עיניים.
שלכם, שמרית