מתי כבר יהיה לי זמן להיות בריאה

"לו רק היה לי יותר זמן.. אני לא מספיקה כלום..

לפעמים אני מחפפת באוכל לילדים ולעצמי כדי לחסוך זמן ומאמץ,

אני נדחקת לפינה עם אוכל לא בריא, קונה אוכל מוכן וחטיפים כדי שיסגור לי כמה דקות של שקט, יותר מדי בורקס ופיצה..אבל מה אעשה? אין לי זמן.

..אני מרגישה לא טוב עם זה אחר כך.."

(שיחה אמיתית עם חברה יותר אמיתית)

I Hear You Girl

העולם היום תובעני מאי פעם ואנחנו במירוץ שאינו נגמר לעבר מטרה שמזמן שכחנו מה היא.

הראש של כולנו עמוס עד אפס מקום במשימות ובדברים ש"צריך" לעשות ולהספיק.

משימות בעבודה, מול הבוס, לקוחות, ניהול עסק עצמאי, ניהול הבית, הזוגיות, לימודים, לטפל, להקשיב, לעזור, להסיע לחוגים ולהחזיר, שיעורים, בתי ספר, גנים, קניות, כביסות, מתנות, אריזות (מה זה השטות הזו שאורזים הכל לבד פה?!?!) להחליף, לנחם, להרים, להוריד ולחייך כל הזמן כמובן כי הכל "בסדר" והעלינו תמונה לסטורי עם חיוך מרוח על הפרצוף כשבעצם בא לנו ללהכנס לפוך ולא לצאת ממנו שבוע.

ועוד לא הזכרתי את הזמן שכולנו מבזבזים ברשתות החברתיות והופ עברו עוד שעתיים מהחיים.

אני לגמרי מבינה את זה וגם אני עד לפני כמה שנים הייתי מגיעה למצבים בהם לא היה לי זמן לכלום, אבל אז, הגוף היה מאותת לי שאני לא בדרך הנכונה ושהגיע הזמן לעצור רגע ולחשב מסלול מחדש. אז הקשבתי. עצרתי. חישבתי מסלולים כל פעם מחדש, לפעמים כל יום.

לא נראה לי חכם שאנחנו עוצרים רק כשאין לנו ברירה ומשהו חיצוני עוצר אותנו, כמו למשל הקורונה, שביתה, מחלה של מישהו קרוב, מזג אויר שיצא משליטה (מלכתחילה הוא לא בשליטה שלנו). מה שעוצר אותנו הם לרוב "תקלות" חיצוניות בדרך..משהו שמפריע לשגרה שלנו, שמפריע למירוץ.

אני חושבת שזה מזל שעיתים משהו עוצר אותנו מהמירוץ..

כשאנו בתוך המירוץ, אנו פועלים בלי מחשבה ותכנון קדימה, ואז זורמים עם מה שיש ועם מה שמסתדר באותו הרגע.זורמים עם הפיצה לילדים כל ערב, עם האוכל הקפוא, עם לסיים להם את האוכל מהצלחת במקום להכין לעצמנו ארוחה, עם שוב לוותר על אימון כל השבוע, ללכת לישון ממש מאוחר ועוד..

ואז?

אנחנו מתחילים להרגיש לא כל כך טוב, עייפות שנסחבת, אנרגיה שיורדת והרגשה שאם לא נרים אותה באמצעות עוד קפה או עוד משהו מתוק..לא נעבור את היום והוא רק החל..כאבי ראש שמבליחים פתאום, בעיות עיכול, עצירות וגזים, חוסר סבלנות ועצבים , בעיות עור ואלרגיות..כאבים בגוף שאינם מוסברים ..להמשיך?

הבעיה היא..שגם איתותים אלו מהגוף נדחים בבוז ומושתקים, הגוף מנסה לומר לנו משהו ואנו פשוט משתיקים אותו ורק רוצים לסיים את היום בלי להתמוטט.

ומה אז? עוד אקמול, או אופטלגין והנה עוד יום שצלחנו בלי להתמוטט במיטה "בזכות" אלו.

ולאט לאט הכאב הקטן שהיה מדי פעם, מבליח כל יום והוא מתעצם ומתגבר כמו גלים שנשברים על הסלעים..

האם נאחל כאלו חיים לילדים שלנו?

אתם יודעים את ההמשך נכון? אתם יודעים שלחיות את החיים במצב כזה זמן רב מדי יכול ועלול להביא אותנו לקריסת מערכות, למקום שבו ניאלץ לעצור בלי להתכוון, אתם לא מעדיפים לבחור לעצור לבד? בזמן שלכם, בתנאים שלכם.

אתם בטח מסכימים איתי שזמן הוא לא פונקציה כשמישהו חולה,

כי ברגע שמגיעה "פתאום" מחלה (מחלה לא מגיעה פתאום חברים) הכל נעצר.

אם זו מחלה קלה או רצינית או חלילה קשה מאד,

החיים עוצרים ואז באמת זמן נשרף ומתבזבז על טיפולים והרגעה והקלה ותורים לרופא וימי מחלה וכאב ובכי ורחמים וחוסר אונים.

ואז הפתרונות שיש לנו, לא בדיוק פותרים את שורש הבעיה אלא יותר את התסמינים, כי שוב..אין לנו זמן לטפל עכשיו בשורש ולמוא מה היא הבעיה באמת, כי כואב לנו ואנו סובלים ורוצים לעצור את הסבל..כאן ועכשיו.

וזה מצב שחוזר על עצמו. יותר מדי.

בלי שנלמד לשנות את ההווה שלנו - לא נצליח לשנות את העתיד שלנו.

כי תכלס- מה באמת חשוב לנו בחיים, מתי פעם אחרונה חשבתם על זה?

אחרי שנענה על השאלה הזו- נדע איפה לשים את הפוקוס

איפה שנשים את הפוקוס- שם יקרה שינוי

גם אם הפוקוס שלכם משתנה קצת כל יום, זה בסדר.

כל עוד יש פוקוס אחד שהוא מעל הכל והוא החשוב לנו ביותר.

פוקוס כזה שאי אפשר לוותר עליו, שאפשר למתוח אותו והוא גמיש, אבל הוא תמיד איתנו והוא חלק מאיתנו.

ואם הפוקוס הזה מאד חשוב לכם אבל הוא נבלע בהררי הכביסה והמירוץ, תזכירו לעצמכם כל הזמן מהו . תכתבו אותו ותאמינו בו, אחרת הוא פוקוס מטושטש ולא באמת יקרה בו שינוי.

SO

אם אנחנו רוצים לחיות חיים בריאים אבל באמת

אם אנחנו חולמים שהילדים שלנו יהיו בריאים אבל באמת, לא רק להגיד את המילים אלא גם לעשות משהו בנידון

אנחנו צריכים להבין ולהאמין שהשקעה בבריאות היום - תיתן למשפחה שלנו עתיד בריא מחר,

הגיון די פשוט. נכון שזה לא קורה בפעם אחת, אבל זה בהחלט קורה לאורך זמן.

ואין מניה יותר חזקה מזו בעולם בו אנו חיים היום במיוחד לאור השנתיים האחרונות.

אז אולי הפוקוס שלכם כרגע הוא לא 100% בבריאות וגם זה סבבה, לא תמיד אפשר הכל ביחד ואתם כנראה מתרכזים בפוקוסים אחרים.

ואולי מתאימה לכם קצת בריאות עכשיו אבל לא בקטע קיצוני של הכל או כלום, אלא להתחיל בטעימה נעימה, זה בהחלט מובן ומקובל וככה מתחילים שינוי.

אז שתדעו שזכיתי, זכיתי בייעוד שקרא לי לפני 2 עשורים ואמר לי שזה הפוקוס שלי להמשך החיים כנראה.

הייעוד הזה שלי, עוזר לי להיות בריאה יותר , הוא עוזר לי לשמור על המשפחה שלי בריאה יותר ובעיקר חברים..הוא עוזר לי לעזור לכם גם, אם רק תרצו.

// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //// // //

אם בא לכם ללכת איתי דרך,

תשמחו לדעת שבקרוב נפתחת תכנית לאיזון התזונה, תכנית גמישה וזורמת.

עשרה ימים של טעימה והתנסות בתזונה טבעית ומבריאה את הלייפ.

בקבוצת פייסבוק סגורה, עם // ליווי צמוד שלי כל הזמן // מתכונים // תפריט מגוון // תכנים בנושאי תזונה ובריאות// השראה ותמיכה // קבוצה מעודדת // ומלא אוכל מהמם, צבעוני, טעים שעושה שמח.

עד 1 לנובמבר במחיר הרשמה מוקדמת! (לחצו על התמונה למטה לפרטים)

אל תדחו למחר מה שהגוף שלכם מבקש מכם..היום.

באהבה, שמרית