לא התכוונתי, אבל יצא לי אחלה רוטב לפסטה!

בכלל לא התכוונתי שזה יקרה

הגיעה שעת ארוחת ערב ואין כלום מוכן וגם הראש לא ממש עובד

באותו ערב קרה שריחפתי בין ים של מחשבות ולא הייתה לי אנרגיה כל כך למשהו מורכב.

מחליטה לפתוח את המקרר ולבהות בו רגע.

מאז שחזרנו מישראל (עבר כבר מעל חודש) עוד לא הצלחתי לחזור לשגרת הבישולים הקבועה שלי

המוזה גם לא חזרה להיות כמו שאני רגילה.

אני נכנסת למטבח בדרך כלל רק כשיש לי מוזה ורעיון מעורפל או מדויק מה להכין

גם כתיבה אצלי היא אותו דבר, כשהמילים והמשפטים מאורגנים לי בראש ואני כבר מתה לשפוך אותם על הנייר. אז אני כותבת.

אבל מה לעשות, לפעמים צריך להיכנס למטבח וליצור משהו גם כשהמוזה נשארה במזוודה בשדה התעופה ומחכה שמישהו יאסוף אותה..

יש פה ילדים רעבים שתיכף יתחילו לצרוח

ולגבי הכתיבה..לא תמיד המוזה מגיעה בדיוק כשאני צריכה אותה.

לפעמים קורה לי שמרוב שיש לי מה להגיד, זה מסרס את יכולת הכתיבה שלי ואני פשוט רוצה לשתוק ולא לספר לאף אחד כלום.

כך הרגשתי אתמול במטבח.

עד שהתחלתי להוציא את הירקות מהמגירות ו...אז המוזה דפקה בדלת..

הוצאתי את מה שנשאר לי מהקניות בשוק האיכרים

גזר, פלפל אדום, זוקיני, בצל סגול, שום, סלרי, כוסברה, עגבניות מדהימות..

אכין רוטב לפסטה הרי זה ברור!